עישון 18.05.2015

הצלחה לתמריצים כספיים בתכניות להפסקת עישון

בניסוי אקראי מבוקר באלפי אנשים תכניות מבוססות תמריצים כספיים גרמו להימנעות רצופה מעישון בהצלחה רבה יותר מאשר טיפול רגיל נגד עישון, ללא הבדל בין תכניות אישיות וקבוצתיות

ידוע כי תמריצים כספיים יכולים להגביר התנהגויות בריאות, אולם המנגנון היעיל ביותר להפקת תוצאות מתמריצים כספיים עדיין לא ברור. במחקר חדש שנערך בקרב עובדי חברת CVS Caremark ובני משפחותיהם בכל רחבי ארה"ב, בדקו החוקרים 4 תוכניות שונות של תמריצים כספיים לעידוד הפסקת עישון ממושכת והישוו אותן לתכנית רגילה לעידוד הפסקת עישון. המחקר פורסם בכתב העת New England Journal of Medicine.

החוקרים גייסו 2538 משתתפים לניסוי וחילקו אותם לחמש קבוצות.
קבוצה ראשונה, קבוצת הביקורת, קיבלה טיפול רגיל להפסקת עישון שכלל הפנייה למקורות מקומיים להפסקת עישון, מדריכים מודפסים להפסקת עישון של האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן ולאילו המכוסים בביטוח הבריאות של המעסיק גם טיפול התנהגותי ותחליפי ניקוטין בחינם.
מבין ארבע קבוצות המחקר, לשתי קבוצות הובטח פרס של 800$ על הימנעות מעישון למשך תקופת המחקר, לאחת על בסיס הצלחה אישית ולשנייה על בסיס הצלחה קבוצתית. משתתפי שתי הקבוצות האחרות התבקשו להפקיד 150$ כל אחד בתחילת המחקר שיוחזרו להם בסוף המחקר בתוספת 650$ נוספים בקבוצה אחת על בסיס הצלחה אישית ובשנייה על בסיס הצלחה קבוצתית.
לאחר החלוקה לקבוצות, קיבל כל משתתף את האפשרות לבחור אם לקבל על עצמו את התוכנית שאליה שובץ ולבחור תאריך יעד להפסקת עישון בין יום ל90 וים לאחר השיבוץ. מצב העישון נבדק בעזרת מילוי שאלונים ובדיקת קוטינין אקראית (למניעת השתתפות של לא-מעשנים בניסוי). התמריצים ניתנו למשתתפים אחרי 6 חודשים, והמעקב נמשך על פני 12 חודשים.

בקרב המשתתפים ששובצו לתכניות הפרס, 90% קיבלו על עצמם את ההשתתפות, לעומת 13.7% מבין המשובצים לתכניות שכללו הפקדה מראש (P<0.001).
בניתוח נתוני כלל משתתפי הניסוי (Intent to treat, ITT), שיעורי ההימנעות מעישון במשך 6 חודשים (עד חלוקת התמריצים) היו גבוהים יותר בקרב כל משתתפי קבוצות המחקר (טווח שבין 9% ל16%) מאשר בקרב קבוצת הביקורת (6%) (P אחרי 6 חודשים, תכניות תמריצים תלויות הצלחה קבוצתית הראו תוצאות דומות לאילו שבהן התמריץ היה תלוי בהצלחה אישית (13.7% ו12.1%, בהתאמה, P=0.29). כמוכן, תכניות מבוססות פרס הראו שיעור גבוה יותר של הימנעות מעישון (15.7%) מאשר תכניות מבוססות הפקדה (10.2%) (P<0.001). אולם בניתוח משתנים אינסטרומנטליים שלקחו בחשבון את ההבדל בהיענות הראשונית להשתתפות בתכנית, התגלה כי ישנה עדיפות קטנה (של 0.13%, רווח סמך 0.031 עד 0.228) לתכניות מבוססות הפקדה על פני תוכניות מבוססות פרסים.

לאור הממצאים קובעים החוקרים כי תכניות מבוססות פרסים התקבלו על ידי אחוז גבוה הרבה יותר של משתתפי מחקר, והובילו לשיעור גבוה של הימנעות ממושכת מעישון. תמריצים תלויי הצלחה קבוצתית היו דומים ביעילותם לתמריצים מבוססי הצלחה אישית.

מקור:

Scott D. Halpern, M.D., Ph.D., Benjamin French, Ph.D., Dylan S. Small, Ph.D., Kathryn Saulsgiver, Ph.D., Michael O. Harhay, M.P.H., Janet Audrain-McGovern, Ph.D., George Loewenstein, Ph.D., Troyen A. Brennan, M.D., J.D., David A. Asch, M.D., M.B.A., and Kevin G. Volpp, M.D., Ph.D. Randomized Trial of Four Financial-Incentive Programs for Smoking Cessation, NEJM, May 13, 2015DOI: 10.1056/NEJMoa1414293

http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1414293#t=abstract

ערכה: ד"ר שירי דיסקין

נושאים קשורים:  עישון,  הפסקת עישון,  תמריצים כספיים,  התנהגות בריאה,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות