סרטן המעי הגס (CRC) מלווה בתוצאות פיזיות ספציפיות (ostomy, יincontinence) ובדיכאון (דימוי גוף, דיכאון) אשר משפיעים על הבריאות המינית.
עוד בעניין דומה
קבוצת רופאים מטולוז בצרפת ביצעה הערכה של בריאות מינית בקרב חולים עם CRC שנתיים לאחר האבחון. החולים שנכללו נלקחו ממחקר CRC צרפתי ארצי. מקורות הנתונים כללו שאלוני אורח חיים, שאלונים ורפואיים ומאגרי מידע רפואיים-מינהליים.
החוקרים כללו הערכות של בריאות מינית באמצעות שאלון מתוקף להערכת מערכות יחסים ומיניות והערכה עצמית של היקף השיח על מיניות עם ספקי שירותי בריאות.
בקרב 487 החולים (258 גברים, 229 נשים) 77% אובחנו עם סרטן המעי הגס ו-23% עם סרטן רקטלי. באופן כללי, 54% מהחולים דיווחו על ירידה בתשוקה המינית, 61% ירידה בתדירות יחסי המין ו-48% ירידה ביכולת להגיע לאורגזמה.
חולים שעדיין חווים בריחת שתן שנתיים לאחר האבחנה מציגים גם ירידה בתשוקה המינית, יחסי מין, אורגזמה וסיפוק ממערכת היחסים ומיחסי המין. לחולים עם סרטן רקטלי היו בעיות תכופות יותר עם תשוקה ואורגזמה מאשר חולים עם סרטן המעי הגס (P = .003 ו-P = .014, בהתאמה).
באשר לדיון על המיניות, רק 20% מהגברים, 11% מהנשים, 11% מהחולים בסרטן המעי הגס ו-33% מהחולים עם סרטן רקטלי זכרו כי ערכו דיון כלשהו בנוגע למיניות עם הצוות הרפואי. גורמים אשר היו קשורים באופן עצמאי לסיכוי שיהיה דיון במיניות עם הצוות הרפואי היו גיל צעיר יותר (OR = 2.77 [1.31, 5.84], P = .007), סטומה (OR = 2.93 [1.27; 6.73], P = 0.01) ורדיותרפיה (OR = 2.78 [1.23, 6.27], P = .014).
מחקר זה מדגיש את היעדר הדיון במיניות עם הצוות האונקולוגי ואת הצורך בהתערבויות ספציפיות לשיקום מיני, במיוחד עבור חולים עם סרטן רקטלי ובריחת צואה. פיתוח היבטים אלה עשוי לסייע לחולים עם CRC לשפר את ההרגשה המינית שלהם
מקור:
תגובות אחרונות