אלכוהול נחשב לאחד מגורמי הסיכון החשובים ביותר התורמים לעומס מחלות ברחבי העולם. סקירה והתערבויות קצרות במסגרת הרפואה הראשונית הן יעילות ויכולות להפחית את צריכת האלכוהול. עם זאת, ההטמעה של שיטות התערבות אלה בשגרה הטיפולית הוכחה כלא פשוטה. מרבית התכניות שהוצגו בפרקטיקה ובמסגרת מחקרים היו חסרות מבחינת הסבר רציונלי לדרך בהן הן יכולות לשנות את ההתנהגות של המטופל.

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון האם התערבות לשינוי ההתנהגות המבוסס על תאוריה במסגרת הרפואה הראשונית יכולה להעלות באופן מובהק את השימוש בסקירה של צריכת אלכוהול.

החוקרים יבצעו ניסוי אקראי מבוקר מקובץ, בעל תווית פתוחה ושתי זרועות מחקר מקבילות. הם יבחרו 12 מרפאות ראשוניות ויחלקו אותן באופן אקראי לשתי קבוצות: אימון ותמיכה וקבוצת בקרה של רשימת המתנה. במחקר ישתתפו רופאי משפחה, צוות סיעודי ופקידי קבלה.

ההתערבות במחקר תהיה תכנית אשר תכלול אימון ותמיכה. ההתערבות תעוצב בהתאמה למחסומים ולגורמים המקלים הקיימים בהטמעת תוכנית לסקירת שימוש באלכוהול בהתאם לעקרונות של גישת Behaviour Change Wheel. התוצא המרכזי שיבדק במחקר היה היחס של המטופל שנסקרו באמצעות מבחן לזיהוי הפרעת שימוש באלכוהול (Alcohol Use Disorders Identification Test).

המחקר הנוכחי יבחן האם הטמעה של תכנית מבוססת תאוריה תעלה שיעורי הסקירה לשימוש באלכוהול במסגרת הרפואה הראשונית. התוצאות מהמחקר יספקו עדות נוספת וחשובה לגבי אילו תחומים בשינוי התנהגות הם קריטיים להעלאת שיעורי הסקירה של שימוש באלכוהול.

מקור: 

Rosario, F. et al. (2019) Family Practice 36,2.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה