מעכבי EGFR בשילוב עם כימותרפיה מובילים לשיעור גבוה של תגובה ושרידות כוללת חציונית הארוכה מ-30 חודשים בחולים קולורקטלי גרורתי עם RAS או BRAF מזן הבר. לאחר התקדמות מחלה, ידוע כי הגידול מפתח מנגוני עמידות מפני מעכבי EGFR.
עוד בעניין דומה
מטרת מחקר זה הייתה להעריך שרידות ללא התקדמות מחלה (שהוגדרה כמשך הזמן בין טיפול חוזר עם מעכבי EGFR לבין התקדמות מחלה או תמותה מסיבה כלשהי), כמו גם לבחון שרידות כוללת, שיעור תגובה וגורמים פרוגנוסטיים המנבאים תגובה חוזרת למעכבי EGFR.
המחקר בוצע במתכונת רטרוספקטיבית בהשתתפות חולים אשר קיבלו מעכבי EGFR וכימותרפיה, הפסיקו את הטיפול מסיבה כלשהי וחידשו אותו לאחר מכן. משתנים אשר הוכנסו לניתוח התוצאות כללו את הסיבה הראשונית להפסקת טיפול (התקדמות מחלה לעומת סיבה אחרת), תגובה אובייקטיבית בחשיפה הראשונה למעכב EGFR (שהוגדרה כתגובה מלאה יחד עם תגובה חלקית), מספר קו הטיפול בו ניתן הטיפול החוזר עם מעכב EGFR, סוג המעכב (ציטוקסימאב לעומת פנטימומאב), אתר הגרורות (כבד, כבד וריאות ואחר) ומשך הזמן ללא מעכב EGFR (מעל או מתחת ל-6 חודשים).
המחקר הוכללו 68 מטופלים. מתוכם, 94.1% קיבלו ציטוקסימאב, ל-79.4% היה גידול בצד שמאל, 60.3% היו גברים ו-61.8% עברו כריתת גרורות. זמן המעקב החציוני לאחר טיפול חוזר היה 39.3 חודשים. ב-25% מהמקרים הפסקת הטיפול הראשונית התרחשה בשל התקדמות מחלה וב-75% מסיבות אחרות. זמן חציוני ללא מעכב EGFR היה 10.5 חודשים. לאחר טיפול חוזר, 58.8% קיבלו פרוטוקול כימותרפיה מסוג FOLFIRI.
החוקרים מצאו כי שרידות ללא התקדמות מחלה חציונית הייתה 6.6 חודשים (רווח בר-סמך 95%: 5.1-8.0 חודשים). בחולים שהפסיקו את הטיפול הראשוני בגלל התקדמות מחלה שרידות ללא התקדמות מחלה לאחר הטיפול החוזר הייתה 8.4 חודשים לעומת 3.3 חודשים במטופלים שהפסיקו את הטיפול מסיבות אחרות (p<0.0001). ושרידות כוללת הייתה 24.4 חודשים (12.4-36.8). שיעור התגובה האובייקטיבי לאחר טיפול חוזר היה 42.6%.
מיעוט קווי הטיפול היעילים ב-mCRC מוביל לעיתים קרובות לטיפול חוזר במעכבי EGFR. עם זאת, החוקרים סבורים כי מטופלים אשר הפסיקו טיפול כתוצאה מהתקדמות מחלה סובלים מתייצגים עם שרידות ללא התקדמות מחלה קצרה וככל הנראה אינם מרוויחים מטיפול חוזר במעכבי EGFR. עם זאת, הפסקת טיפול כתוצאה מהשגת הפוגה מלאה או חלקית נמצאה קשורה בשרידות ללא התקדמות מחלה ארוכה יותר ובאוכלוסייה זו ניתן לשקול טיפול חוזר. החוקרים סבורים כי יש צורך במחקרים פרוספקטיביים על מנת לבחון סוגיות אלו.
מקור:
Karani, A.B. et al.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה