כיום, נהוג לנבא באופן תיאורטי שיעורי שרידות אצל חולי סרטן מעי גס על סמך שיטת דירוג המבוססות על אופי הגידול, מעורבות לימפתית וגרורות. על פי החוקרים, במסגרת הפרקטיקה הקלינית, בין 20 ל-30 גורמים קליניקו- פתולוגיים ותוצאות בדיקת דם פריפרי זוהו כבעלי השפעה על יכולת ניבוי השנויות. יחד עם זאת, האינטראקציות בין אותם גורמים הינן מורכבות וטרם הובהרו. החוקרים עשו שימוש בבינה מלכותית על מנת לבחון גורמים מנבאים להישנות.

במחקר השתתפו 217 מטופלים אשר עברו ניתוח לריפוי סרטן מעי גס דרגה III החוקרים השתמשו בבינה מלאכותית, ובתוך כך חילקו את המשתתפים לקבוצות שונות - מטופלים אשר היו עם 23 גורמים קליניקו-פתולוגיים בלבד, מטופלים עם 23 גורמים כאלה לצד 34 נתונים רלוונטיים מבדיקות דם טרום ניתוחיות (pre-data), ומטופלים עם 23 גורמים קליניקו-פתולוגיים לצד 31 נתונים רלוונטיים מבדיקות דם פוסט-אופרטיביות (post-data) וכן לתת-קבוצות נוספות על בסיס שיעור הישנות.

תוצאות המחקר הראו כי כאשר גורמים קליניקו-פתולוגיים בלבד היו נוכחים, אחוז מחלה בשלב T4b, שלב N2, וכן מספר הגרורות בלימפה היה גבוה באופן משמעותי בקרב המטופלים שהיו עם שעור הישנות גבוה יותר. בעקבות שימוש בגורמים אלה וב-pre-data יחד, זוהתה נוכחות של שלושה גורמים פתולוגיים ברמה גבוהה וחלבון מגיב C מוגבר, בעוד רמת חלבון כולל, אלבומין בסרום, ואחוז לימפוציטים הייתה נמוכה יותר באופן משמעותי בקרב קבוצת המטופלים אשר חוותה הישנות בשעור מוגבר. כאשר נעשה שימוש בשילוב של גורמים קליניקו-פתולוגיים ו-post- data, שלושה גורמים פתולוגיים, רמת CRP, ורמת אנטיגן קרצינואמבריוני בסרום נמצאו מוגברים, בעוד חלבון כולל, אלבומין בסרום, ואחוז הלימפוציטים היה נמוך יותר בקבוצה שהייתה עם שעור הישנות גבוה יותר.

מסקנת החוקרים הייתה שהניתוח אשר בצעו באמצעות בינה מלאכותית גילה מספר גורמי סיכון להישנות, אשר היו קשורים ליותר מ-50 גורמים פתולוגיים ותוצאות בדיקות דם פריפרי טרום ופוסט ניתוח.

מקור:

Kamei Y et. al (2021) Oncology DOI:https://doi.org/10.1159/000513414

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה