במחקר הנוכחי השוותה היעילות של לייזר מסוג fractional CO2 לזו של אסטרוגן וגינאלי במסגרת טיפול בתסמונת הגניטו-אורינארית אצל נשים בגיל המעבר.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו ניסוי קליני מבוסס הקצאה אקראית אשר כלל 25 נשים בגיל המעבר. המשתתפות היו בגילאים 50-65 עם רקע של אמנוריאה במשך שנה לפחות ורמת הורמון FSH של >40 יחידות אינדקס/ליטר. הנשים הוקצו באופן אקראי לאחת משתי קבוצות: קבוצת טיפול עם לייזר (n=13) וקבוצת טיפול עם אסטרוגן טופיקאלי ואגינאלי (n=12). שינויים בעובי האפיתל הוגינאלי, אינדקס Frost, והבשלת תאים נותחו בשתי הקבוצות. כמו כן, הפעילות המינית של הנשים הוערכה. הערכות סובייקטיביות התבצעו על ידי בדיקה גופנית.
תוצאות ניתוחים היסטולוגיים הראו עלייה משמעותית בעובי האפיתל הוגינאלי בעקבות הטיפול עם לייזר (p<0.001) וכן בעקבות טיפול עם אסטרוגן (p=0.001). קבוצת הטיפול עם אסטרוגן הראתה מגמה של התייצגות עם תוצאות גבוהות יותר של אינדקס בשלות בסוף הטיפול בהשוואה לקבוצה השנייה.
תפקוד מיני השתפר משמעותית לאורך זמן בקבוצת האסטרוגן (p<0.001) וכן בקבוצת הלייזר (p<0.001). תוצאות ההערכה הסובייקטיבית בבדיקה גופנית הצביעו על שיפור משמעותי במצב האטרופיה בשתי הקבוצות.
החוקרים סיכמו כי ממצאי המחקר הצביעו על כך שטיפול עם לייזר היה אפקטיבי אצל נשים עם אטרופיה וולווגינאלית.
מקור:
Dutra Paula Fernanda Santos Pallone et. al (2021) Menopause DOI: 10.1097/GME.0000000000001797
תגובות אחרונות