כבר הודגם כי לימפופויאטין סטרומלי בתימוס (Thymic stromal lymphopoietin – TSLP) הינה בעלת תפקיד מרכזי בהנעה של תגובות אלרגיות ובהתמשכותן.

במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology ביקשו החוקרים להעריך האם tezepelumab, נוגדן חד-שבטי אנושי הנוגד פעילות TSLP ומשפר את היעילות של אימונותרפיה לאלרגנים במתן תת- עורי (subcutaneous allergen immunotherapy – SCIT). בנוסף, החוקרים ביקשו לבחון את התפתחות הסבילות לתרופה וזאת בקרב חולים עם נזלת אלרגית.

מחקר זה בוצע במתכונת כפולת סמיות ובזרועות מקבילות. המחקר כלל 121 חולים עם אלרגיה לחתולים. נבדקי המחקר חולקו אקראית לקבלת tezepelumab תוך ורידי בתוספת SCIT נגד אלרגיה לחתולים, SCIT בלבד, tezepelumab בלבד או אינבו, וזאת למשך זמן טיפול כולל של 52 שבועות. לזמן זה נוספו 52 שבועות (החל מתום הטיפול) תצפית. אתגר אלרגני אפי (Nasal allergen challenge – NAC), בדיקה עורית לאלרגנים (skin testing) ודגימות דם נלקחו להערכת התגובה ויעילות הטיפול.

תוצאות המחקר הדגימו כי, בשבוע 52 למחקר, ציוני התסמינים האפיים הקשורים ל-NACי(NAC-induced total nasal symptom scores – TNSS), המחושבים כשטח מתחת לעקומה (AUC0-1h) וכציון שיא (Peak0-1h) במהלך השעה הראשונה לאחר NAC, הופחתו באופן משמעותי בחולים שקיבלו tezepelumab /SCIT, וזאת בהשוואה לטיפול עם SCIT בלבד. בשבוע 104, שנה מהפסקת הטיפול, התוצא העיקרי של TNSS AUC0-1h לא הייתה שונה משמעותית בקבוצת הטיפול עם משלב tezepelumab/SCIT, וזאת בהשוואה לטיפול עם SCIT בלבד. מאידך, TNSS Peak0-1h היה נמוך משמעותית באלה שקיבלו טיפול משולב לעומת הטיפול עם SCIT בלבד. ניתוח טראנסקריפטומי של דגימות אפיתל אף הדגים, כי בניגוד לכל אחד מהטיפולים בנפרד, טיפול משולב עם SCIT/tezepelumab, מביא לדיכוי מתמשך של רשת גנים הקשורה לדלקת מסוג 2 אשר הודגמה כקשורה לשיפור בתגובות NAC.

מתוצאות מחקר זה עולה כי עיכוב של TSLP מגביר את היעילות של SCIT ועשוי לקדם סבילות לטיפול לאחר שנה מקבלת הטיפול.

אלרגיה ואימונולוגיה

אימונותרפיה, ריניטיס, ציטוקינים, סבילות

Immunotherapy, rhinitis, cytokines, tolerance

https://www.jacionline.org/article/S0091-6749(22)01333-1/fulltext

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה