במסגרת מחקר סקירה רטרוספקטיבי שממצאיו פורסמו לאחרונה, ביקשו החוקרים לסקור מטופלות עם תסמיני שתן כרוניים ולאחר ניתוח מתלה מרוחק של השופכה (remote urethral sling surgery), וזאת כדי לקבוע את השכיחות והמנבאים לחסימת מוצא השלפוחית במטופלות אלו.
עוד בעניין דומה
במחקר זה נכללו מטופלות שהופנו עם תסמינים כרוניים של דרכי השתן התחתונות (מעל שישה חודשים) והיסטוריה של ניתוח מתלה שופכתי. חסימה זוהתה בעזרת אורודינמיקה ותוך שימוש בקריטריוני Blaivas או פלואורוסקופיה.
החוקרים השוו ממצאים קליניים עבור חולות עם וללא חסימה. רגרסיה לוגיסטית שימשה על מנת לזהות מנבאים של חסימה אורודינמית. הצורך בניתוח תיקון חוזר נבדק אף הוא והתוצאים עודכנו לאחר ביצוע ניתוח חוזר.
המחקר הנוכחי כלל סך של 105 חולות, עם גיל חציוני של 61 שנים (טווח בין-רבעוני: 19) וזמן חציוני מביצוע הניתוח של 5.0 שנים ((טווח בין-רבעוני: 8).
תוצאות המחקר הדגימו כי 60% (63/105) מהנבדקות ענו להגדרה של חסימת מוצא השלפוחית. לחולות עם חסימה היה לחץ דטרוזור ממוצע מוגבר בזמן קצב זרימת שתן מרבי (35 לעומת 19 ס"מ מים) וקצב זרימת שתן מרבי נמוך יותר (6.0 לעומת 14 מ"ל/שניה, P < .05).
פס תת שופכתי הדוק ושאריות מוגברות לאחר ריקון היו קשורים באופן מובהק לחסימה אורודינמית (P<.05). 59/105 נבדקות (56%) עברו הוצאה של המתלה התת שופכתי.
שכיחות השיפור בתסמיני ריקון ואחזקה לאחר שישה חודשים היתה 43% ו-87%, בהתאמה. 30 חודשים לאחר כריתה, ההסתברות להיות ללא בריחת שתן היתה 56% (רווח בר-סמך 95%: 41-69) וההסתברות להיות ללא צורך בניתוח מתלה חוזר היתה 75% (רווח בר-סמך 95%: 55-87).
מתוצאות מחקר זה עולה כי בקרב מטופלות עם תסמיני שתן כרוניים והיסטוריה של ניתוח מתלה שופכתי, חסימת מוצא השלפוחית היא שכיחה. יש לעקוב אחרי מטופלות העוברות ניתוח תיקון בעזרת מתלה עבור תסמיני אחסון מתמשכים ובריחת שתן חוזרת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות