מסקירה שיטתית אשר פורסמה לאחרונה עולה כי ניטור תסמינים יכול להביא להפחתה בתסמיני גיל המעבר ולשיפור בהתנהגות הקשורה לבריאות. נכון להיום, טרם נערך מחקר קליני אשר בחן השפעה זו.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Menopause ביקשו החוקרים לבחון האם ניטור סימפטומים יכול להוות התערבות יעילה להפחתה בתסמיני גיל המעבר.
מחקר זה נערך בקרב 100 נשים פרמנופאוזליות ופוסטמנופאוזליות (עם גיל ממוצע של 46 שנים [סטיית תקן:8]). הנבדקות הוקצו לאחת משתי קבוצות: קבוצת התערבות-ניטור תסמינים וקבוצת ביקורת-ללא ניטור תסמינים.
החוקרים השוו בין הקבוצות ובתוך הקבוצות (תוך ביצוע השוואה בין מצב הבסיס לשבועיים מתחילת המעקב). תוצאים עיקריים כללו: הפחתת תסמינים ותגובה רגשית (אשר נמדדה בעזרת טופס מעקב יומי - Daily Record Keeping form). תוצאים משניים כללו: התנהגות של פנייה לעזרה (help-seeking), תקשורת, קבלת החלטות רפואיות, מודעות בריאותית, מסוגלות עצמית (self-efficacy) וחרדה לגבי מצב בריאותי.
תוצאות המחקר הדגימו כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה של 42% בשיעור התסמינים הגופניים, זאת לעומת 12% בקבוצת הביקורת (ρ = 0.009, β = 6.3, רווח בר-סמך 95%: 1.5-11). בקרב הראשונות, הודגמה ירידה משמעותית בשיעור הרגשות השליליים, ירידה אשר לא נצפה כלל בקבוצת הביקורת (ρ < 0.001, β = 3.4, רווח בר-סמך 95%: 1.6-5.2).
אפקטים אלה נשמרו אף לאחר שליטה במשתנים ממתנים פוטנציאליים, כדוגמת מאפיינים נוירוטיים, והעדפות אישיות לדרך התמודדות ותקנון למערפלים כמו מאפיינים בריאותיים ודמוגרפיים. בשאר מאפייני הבריאות, השונות בין הקבוצות לא הייתה משמעותית.
מתוצאות מחקר זה עולה כי בקרב נשים פרימנופאוזליות ופוסטמנופאוזליות, ניטור תסמינים מביא להפחתה בסימפטומים וברגשות שליליים. תוצאים אלו נשמרו גם לאחר שליטה בממתנים מרכזיים ותקנון למערפלים.
בניגוד למחקרים אחרים בהם דווח על קשר, מחקר זה לא הדגים שינוי בהתנהגות הקשורה לבריאות בעקבות ניטור תסמינים. ממחקר זה עולה כי ניטור תסמינים מהווה כלי פשוט ונגיש להפחתת תסמינים, וזאת בנשים פרימנופאוזליות ופוסטמנופאוזליות הממתינות לקבלת טיפול/ ייעוץ רפואי.
תגובות אחרונות