במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Menopause, ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין גיל מעבר מוקדם לשינויים בגורמי סיכון קרדיווסקולריים (cardiovascular risk factors – CVRFs).
עוד בעניין דומה
במחקר זה נכללו סך של 981 נבדקות (Swiss CoLaus study), בו נתבקשו הנשים לדווח על גיל מנפאוזה טבעית (age at natural menopause – ANM). החוקרים העריכו CVRFs (ליפידים בדם, לחץ דם, ערכי גלוקוז, מודל הערכה הומאוסטטי לתנגודת לאינסולין [HOMA-IR] ומרקרים דלקתיים) במצב הבסיס (2003-2006) ובעת המעקב הראשון (2009-2012). ערך הסף ל-ANM מוקדם הוגדר כ-45 שנים.
בעזרת ניתוח ריגרסיה לינארית ומודלים לינארים מעורבים, החוקרים בחנו את הקשר בין ANM לשינויים ב-CVRFs. המודלים הותאמו למאפיינים דמוגרפיים, פקטורים הקשורים לאורח- חיים, זמן מנפאוזה, תרופות ומצב קליני.
תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב נשים עם ANM מוקדם, לחץ הדם הדיאסטולי היה נמוך יותר מאשר בקרב אלו עם ANM > 45 שנים (β = −3.76 [ממ"כ], רווח בר-סמך 95%: -5.86 - -1.65). ANM מוקדם נמצא קשור לשינויים באינסולין (log insulin, β = 0.26, רווח בר-סמך 95%: 0.08-0.45) ושינויים בתנגודת לאינסולין (מודל HAMO-IR, β = 0.28, רווח בר-סמך 95%: 0.08-0.48). לא נמצא קשר בין גיל ANM ל-CVRFs האחרים.
מתוצאות מחקר זה עולה כי בנשים עם גיל מעבר מוקדם חל שינוי במטבוליזם של גלוקוז. לא נמצאו שינויים בגורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים. החוקרים קוראים לביצוע מחקרי המשך רחבים יותר בנושא.
תגובות אחרונות