במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Menopause, ביקשו החוקרים להעריך את הסיכון לתוצאי בטיחות (סרטן רירית הרחם, היפרפלזיה של רירית הרחם וסרטן שד) בקרב נשים המטופות עם אסטרוגנים מצומדים/ bazedoxifeneי(CE/BZA), בהשוואה לטיפול הורמונלי עם שילוב אסטרוגן/ פרוגסטין (EP).
עוד בעניין דומה
מחקר זה כלל עוקבה של משתמשות חדשות מחמישה מאגרי מידע של תביעות בריאות בארה"ב (המייצגים יותר מ-92 מיליון נשים, התחלת טיפול מ-1 במאי 2014 עד 30 באוגוסט 2019).
קבוצת המטופלות עם EPי(N= 33,818) הותאמה לפי ציון נטייה (propensity score – PS) למטופלות עם CE/BZAי(N= 10,596). שכיחות של סרטן רירית הרחם, היפרפלזיה של רירית הרחם, סרטן השד ושמונה תוצאים נוספים סרטניים וקרדיווסקולריים נבדקו באמצעות אלגוריתמים מבוססי תביעות.
תוצאות המחקר הדגימו כי שיעורי סרטן רירית הרחם והיפרפלזיה של רירית הרחם היו מעט גבוהים יותר בקרב מטופלות עם CE/BZA (1.6 ו-0.4 מקרים נוספים לכל 10,000 שנות אדם), אם כי הדיוק היה מוגבל בגלל מספר קטן של מקרים (סרטן רירית הרחם - שיעור יחסי: 1.5, רווח בר-סמך 95%: 0.79-2.88. היפרפלזיה של רירית הרחם - 1.69, 0.51-5.61).
שכיחות סרטן השד היתה נמוכה יותר בקרב המטופלות עם CE/BZA (9.1 פחות מקרים לכל 10,000 שנות אדם, שיעור יחסי: 0.79, רווח בר-סמך 95%: 0.58-1.05). שיעורי התוצאים האחרים היו מעט גבוהים יותר בקרב קבוצת ה-CE/BZA, אך עם רווחי סמך עם טווח אסוציאציה רחב יותר.
מתוצאות מחקר זה עולה כי בהשוואה לאלו המטופלות עם EP בשנים הראשונות לשימוש, המטופלות עם CE/BZA נמצאות בסיכון מעט מוגבר יותר לסרטן רירית הרחם והיפרפלזיה של רירית הרחם, ובסיכון נמוך יותר לסרטן שד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות