במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Menopause, ביקשו החוקרים לבחון קשרים אורכיים בין היסטוריה של אי-פוריות לתסמיני גיל המעבר באמצע החיים.
עוד בעניין דומה
במחקר זה נכללו 695 נשים (מעל גיל 45 שנים או 12 חודשים של אמנוריאה מ"ביקור אמצע החיים") מעוקבה פרוספקטיבית של Project Vivaי(1999-2002). נבדקות המחקר גויסו בזמן הריון והמשיכו מעקב 18 שנים לאחר מכן ("ביקור אמצע החיים"). החשיפה הוגדרה כהיסטוריה של אי-פוריות (זמן עד להריון ≥ 12 חודשים או ≥6 חודשים בבנות 35 ומעלה), שימוש בטיפול רפואי/ קבלת ייעוץ פוריות בששת החודשים שקדמו להרשמה.
התוצא העיקרי של מחקר זה היה ציון מתחת או מעל החציון בסולם Menopause Rating Scaleי(MRS). תוצאים משניים כללו ציון סימפטומים בודדים (כחלק מ-MRS) וגיל מנופאוזה בדיווח עצמי. 36.6% מהנבדקות היו עם היסטוריה של אי-פוריות. בעת מילוי MRS, נשים עם רקע של אי-פוריות היו מבוגרות יותר (53.4 [סטיית- תקן: 3.8] לעומת 51.2 [3.7]) ועם פרופורציה גדולה יותר של נשים שהגיעו לגיל המעבר (62% לעומת 40%).
תוצאות המחקר הדגימו כי נשים עם רקע של אי-פוריות היו בעלות סבירות גבוה יותר לציון MRS מעל החציון (יחס סיכויים מותאם: 1.45, רווח בר-סמך 95%: 1.04-2.01), סיכוי גבוה יותר לדווח על דיכאון (1.56, 1.12-2.16) ולאיריטביליות (1.57, 1.13-2.19).
עוד נמצא בי בקרב נשים עם רקע של אי-פוריות היתה מגמה של יותר בעיות שינה. לא נמצא קשר בין רקע של אי-פוריות לדיווח על תסמיני גיל מעבר אחרים או לגיל הכניסה למנופאוזה.
מתוצאות מחקר זה עולה כי בהשוואה לנשים ללא אי-פוריות קודמת, לנשים עם אי-פוריות קודמת סיכוי גבוה יותר לקבל ציון MRS מעל החציון ולחוות מצב רוח דכאוני, עצבנות ובעיות שינה באמצע החיים. לממצאים אלה השלכות על סקר בריאות הנפש בקרב נשים באמצע החיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות