היפוגליקמיה היא סיבוך שכיח לאחר כריתת קיבה מלאה, לעתים קרובות עקב תסמונת הצפת הקיבה (dumping syndrome) או תת תזונה חמורה, כאשר תסמונת הצפת הקיבה המאוחרת היא משמעותית במיוחד. עם זאת, במקרים של היפוגליקמיה חוזרת בצום, יש לשקול אינסולינומה כאבחנה אפשרית.
עוד בעניין דומה
היפוגליקמיה הנגרמת על ידי אינסולינומה עלולה להוביל לתוצאים חמורים, כולל פרכוסים ואפילו מוות, ולכן חיוני להבדיל בינה לבין גורמים אחרים להיפוגליקמיה לאחר כריתת קיבה מלאה.
במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת American journal of case reports, דווח על מקרה של אישה סינית בת 36 שעברה כריתת קיבה מלאה בשל סרטן הקיבה, ולאחר מכן טופלה עם כימותרפיה. ארבעה חודשים לאחר הניתוח, היא החלה לסבול מפרכוסים חוזרים, ובדיקות מרובות אישרו היפוגליקמיה. סדרה של בדיקות מעבדה והדמיה הובילה בסופו של דבר לאבחנה של אינסולינומה.
לאחר כריתה כירורגית של הגידול, התסמינים ההיפוגליקמיים של המטופלת נעלמו, ותוצאות הפתולוגיה אישרו אינסולינומה.
כותבי המאמר מסכמים כי מקרה זה מדגיש את הירידה המהירה במשקל ואת ההיפוגליקמיה החמורה שנצפו בחולה ארבעה חודשים בלבד לאחר כריתת קיבה מלאה עקב סרטן הקיבה. למרות החשד הראשוני לתסמונת הצפת הקיבה, האבחנה הסופית הוכחה כאינסולינומה.
מקרה זה מדגיש את הצורך בהערכה יסודית ובשיטות אבחון מדויקות לחולים החווים היפוגליקמיה לאחר כריתת קיבה. בנוסף, הוא מצביע על כך שרמות גבוהות של ההורמון אנטרוגלוקגון בעקבות שינויים משמעותיים במערכת העיכול עלולות לתרום להתפתחות אינסולינומה. דיווח זה תורם לספרות בכך שהוא מדגים התייצגויות חריגות של אינסולינומות והקשר הפוטנציאלי שלהן לכריתת קיבה.
מקור:
תגובות אחרונות