לאחרונה פורסמו בכתב העת Journal of Palliative Care ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את העדפתם של אנשים למיקום לקבלת שירותי טיפול פליאטיבי ואת הגורמים הקשורים לבחירה.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת של שאלון עם התייחסות לגירסה הסינית של סולם הגישה להוספיס. השאלון נערך בפיילוט, תוקן והופץ באינטרנט ובאופן אישי כדי לאסוף נתונים (762 משתתפים). רגרסיה לוגיסטית בינארית שימשה לאנליזת ההשפעות של גורמים רלוונטיים.
תוצאות המחקר הדגימו שהגיל הממוצע של המשתתפים היה 38.1, עם התפלגות מגדרית שווה יחסית. למעלה מ-90% מהמשתתפים היו רווקים/ לא נישאו מעולם (44.9%) או נשואים עם ילדים (46.0%).
58.1% מהנשאלים (428 משתתפים) ציינו שהם רוצים לקבל טיפול פליאטיבי בבית, לעומת 41.9% שהעדיפו לקבל טיפול פליאטיבי במוסדות או במקומות אחרים (309 משתתפים).
בכל פעם שהיחס של אנשים למוות הפך לחיובי יותר בנקודה אחת, היה להם 10.2% יותר סיכוי לבחור לקבל שירותי טיפול פליאטיבי בבית. לאנשים עם גישה ניטרלית לטיפול פליאטיבי, רווקים/ לא נישאו מעולם או גרושים עם ילדים, עוסקים או עסקו בעבר בתחום הבריאות והעבודה הסוציאלית, היה סיכוי גבוה יותר להעדיף לקבל טיפול פליאטיבי בבית.
לאלה שסבלו מהערכה עצמית גרועה או עם רקע של השכלה של בית ספר יסודי או נמוך יותר, או מכללה כלשהי, היו סיכויים נמוכים יותר להעדיף לקבל טיפול פליאטיבי בבית.
החוקרים הסיקו כי עמדות למוות וגורמים אחרים היו קשורים להעדפות של אנשים עבור מיקומי טיפול פליאטיבי. יש לחקור ולספק שירותים פליאטיביים נגישים ובמחיר סביר יותר הן בקהילה והן בבית.
מקור:
תגובות אחרונות