במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes Care, החוקרים ביקשו לבדוק את הסיכון המצטבר לסוכרת בקרב שורדי סרטן בילדות ובבגרות הצעירה בבריטניה, ולזהות אילו טיפולים מעלים סיכון זה.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 4,238 חולים דרך רישום הסרטן הלאומי והצליבו את הנתונים עם מאגרי מידע רפואיים על מנת לאתר אבחנות של סוכרת באמצעות קידוד רפואי או ערכי המוגלובין מסוכרר (HbA1c). מתוכם, 163 חולים (3.8%) אובחנו כסובלים מסוכרת לאחר תקופת מעקב חציונית של 14.4 שנים.
החוקרים העריכו את ההשפעה הכוללת של סוגי טיפולים שנקבעו מראש על הסיכון לפתח סוכרת, באמצעות מודלים סטטיסטיים גמישים ושיטות חישוב שבודקות עד כמה כל טיפול ספציפי תרם להופעת סוכרת לאורך הזמן.
מתוצאות המחקר עולה כי טיפול בהקרנה לכל הגוף (TBI) העלה באופן מובהק את הסיכון לסוכרת, עם שיעור מצטבר של 21.0% לאחר 40 שנה (רווח בר סמך 95%, 13.8–31.9), לעומת 8.4% בלבד (רווח בר סמך 95%, 6.1–11.5) בקרב אלה שלא קיבלו הקרנה לכל הגוף.
גם טיפול בקורטיקוסטרואידים היה קשור לעלייה בסיכון, עם שיעור מצטבר של 7.7% לאחר 40 שנה מאבחנת הסרטן.
שורדים שעברו השתלת תאי גזע המטופואטית היו בסיכון גבוה עוד יותר: 19.6% (רווח בר סמך 95%, 13.4–28.6) לעומת 8.2% (רווח בר סמך 95%, 6.0–11.3) בקרב אלה שלא עברו השתלה. בקרב מטופלים שקיבלו השתלה אלוגנאית, הסיכון עלה ל-25.7% (רווח בר סמך 95%, 17.4–38.0), לעומת 7.9% (רווח בר סמך 95%: 3.3–19.1) בקרב אלה שעברו השתלה אוטולוגית.
החוקרים סיכמו כי שורדי סרטן בילדות ובבגרות הצעירה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סוכרת והסיכון משתנה בהתאם לסוגי הטיפולים שקיבלו. הבדל ניכר בסיכון הופיע כבר כעבור עשר שנים מהאבחנה. הממצאים תומכים בצורך בגישה מבוססת סיכון לביצוע סקר לגילוי מוקדם של סוכרת בקרב אוכלוסיה זו.
מקור:
תגובות אחרונות