שנת יום היא תופעה שכיחה, אך מחקרים קודמים העלו חשש שהיא עלולה להיות קשורה בסיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולריות, במיוחד בקרב אוכלוסיות עם גורמי סיכון מטבוליים.
עוד בעניין דומה
במחקר פרוספקטיבי שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes Research and Clinical Practice, החוקרים ביקשו לבחון האם הרגלי שינה במהלך היום בקרב חולי סוכרת מסוג 2 קשורים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריות חמורים (MACE), כמו אוטם לב, אי ספיקת לב ושבץ מוחי, תמותה מכל סיבה ותמותה ממחלות קרדיווסקולריות.
החוקרים איתרו 21,129 משתתפים מתוך מאגר UK Biobank, כולם עם סוכרת מסוג 2 וללא אבחנה קודמת של אירועים קרדיווסקולריים או סרטן בתחילת המחקר. נתונים על הרגלי שנת יום נאספו בשאלון בתחילת המחקר ומשך המעקב החציוני היה 11.9 שנים. במהלך תקופה זו תועדו 5,611 מקרים של אירועים קרדיווסקולריים חמורים, 3,854 מקרי תמותה מכל סיבה ו-1,839 מקרי תמותה ממחלה קרדיווסקולרית. החוקרים השתמשו במודל רגרסיית סיכונים יחסיים של cox.
מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לאנשים שמעולם או לעתים רחוקות ישנו במהלך היום, משתתפים שדיווחו על שנת יום קבועה היו בסיכון מוגבר לאירועים ולתמותה: יחס הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים חמורים עמד על 1.39 (רווח בר סמך 95%,: 1.08–1.65), לאוטם לבבי 1.44 (1.01–1.92), לאי ספיקת לב 1.33 (1.07–1.64), לשבץ מוחי 1.57 (1.06–2.33), לתמותה מכל סיבה 1.28 (1.01–1.60) ולתמותה ממחלות קרדיווסקולריות 1.33 (0.97–1.94).
החוקרים סיכמו כי שנת יום תכופה קשורה בעלייה בסיכון לאירועים לבביים חמורים ולתמותה בקרב חולי סוכרת מסוג 2, במיוחד בקרב אלה עם סוכרת חמורה או משך שינה כולל של מעל עשר שעות ביממה.
מקור:
תגובות אחרונות