ממחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Network Open עולה כי בקרב נשים עם סרטן שד גרורתי בהן תועדה התקדמות מחלה לאחר טיפול הורמונלי עם מעכבי CDK4/6, משך טיפול ארוך יותר במעכבי CDK4/6 לווה בשיעורי הישרדות כוללת טובים יותר, בעוד שנוכחות גרורות ויסראליות לוותה בשיעורי הישרדות נמוכים יותר.
עוד בעניין דומה
החוקרים ציינו כי לאחר התקדמות המחלה, כימותרפיה פומית עשויה להיות אפשרות טיפול מועדפת בחלק מהמקרים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ברוב המטופלות עם סרטן שד גרורתי חיובי לקולטנים הורמונליים ושלילי ל-ERBB2 צפויה התקדמות לאחר טיפול הורמונלי עם מעכבי CDK4/6 כקו טיפול ראשון. עם זאת, החשיבות של מאפיינים קליניים-פתולוגיים שונים וסוגי טיפולים על הישרדות החולות אינה ידועה, כמו גם הטיפול האופטימלי לאחר התקדמות המחלה.
במטרה לזהות גורמים הקשורים עם סיכויי ההישרדות של נשים אלו, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 506 נשים עם סרטן שד גרורתי חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-ERBB2 בהן תועדה התקדמות מחלה לאחר טיפול קו ראשון או קו שני.
מבין כלל הנשים, כשני שלישים קיבלו טיפול הורמונלי עם מעכב CDK4/6 כקו טיפול ראשון וכשליש קיבלו משלב זה כקו טיפול שני. לאחר התקדמות המחלה, 221 מטופלות קיבלו טיפול הורמונלי במשלב Everolimus עם Exemestane או טיפול הורמונלי בלבד ו-285 נשים קיבלו טיפול כימותרפי (תכשיר יחיד או משלב תוך ורידי או טיפול פומי).
התוצא העיקרי היה הישרדות ללא התקדמות מחלה, אשר הוגדרה כמרווח הזמן מתחילת טיפול סיסטמי ראשון ועד להתקדמות מחלה או תמותה מכל סיבה. התוצא המשני היה הישרדות כוללת, אשר הוגדרה כמשך הזמן מהתקדמות המחלה תחת טיפול אנדוקריני בשילוב עם מעכבי CDK4/6 ועד לתמותה מכל סיבה.
מהנתונים עולה כי נוכחות גרורות ויסראליות (עלייה של 45% בסיכון) ומחלה גרורתית דה-נובו (עליה של 25% בסיכון) זוהו כגורמי סיכון בלתי תלויים להתקדמות מחלה או תמותה, בעוד שגיל מבוגר יותר לווה בשיעורי הישרדות ללא-התקדמות מחלה שהיו מעט טובים יותר (יחס סיכון של 0.99).
משך טיפול ארוך יותר במעכבי CDK4/6 (מעל 12 חודשים) לווה בשיפור משמעותי בהישרדות הכוללת (ירידה של 45% בסיכון), בעוד שנוכחות גרורות ויסראליות לוותה בשיעורי הישרדות כוללת גרועים יותר (עליה של 63% בסיכון).
בהשוואה לטיפול כימותרפי פומי, טיפול תוך-ורידי (יחס סיכון של 1.45) וטיפול אנדוקריני (יחס סיכון של 1.38) לוו במשך הישרדות ללא התקדמות מחלה קצר יותר, אך ללא הבדל משמעותי בהישרדות כוללת.
בקרב נשים עם גרורות ויסראליות, כימותרפיה תוך-ורידית לוותה במשך הישרדות כוללת קצר יותר בהשוואה לכימותרפיה פומית (יחס סיכון של 1.52).
החוקרים מסכמים כי בקרב מטופלות עם סרטן שד גרורתי חיובי לקולטנים הורמונליים ושלילי ל-ERBB2 בהן תועדה התקדמות מחלה תחת טיפול במעכבי CDK4/6, ממצאי המחקר מעידים כי טיפול כימותרפי פומי עשוי להוות את גישת הטיפול המועדפת עם שיעורי הישרדות דומים אך עם פחות תופעות לוואי ונוחות טיפול גבוהה יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות