מפרצות בעורק הכליה (Renal Artery Aneurysms – RAA) נדירות באוכלוסיה הכללית, עם שכיחות של 0.09%. ברוב המקרים הן אינן סימפטומטיות ומאובחנות באופן אקראי במהלך בדיקות הדמיה שנעשות מסיבות אחרות. נשים מהוות כ-72% מהלוקים במצב זה, אך הופעתו במהלך הריון נדירה.
עוד בעניין דומה
אטרופיה של הכליה השמאלית שאינה מאובחנת קיימת בכ-1.3% מהאוכלוסיה הכללית. הריון מאופיין בשינויים פיזיולוגיים שמגבירים את הסיכון לדליפה, דיסקציה או קרע של מפרצת בעורק הכלייתי.
קרע של מפרצת בעורק הכלייתי במהלך השליש השלישי להריון עלול להוביל לאסון חמור לאם ולעובר, בהתאם לפרק הזמן שעובר בין האירוע לבין ההתערבות הכירורגית.
בתיאור מקרה שפורסם לאחרונה בכתב העת The American Journal of Case Reports, מתועד מקרה של אישה בת 39 עם היסטוריה של ניתוח קיסרי קודם אחד, שהובאה למרכז הרפואי בשבוע 36 להריון לאחר שהתלוננה כאב פתאומי בצד ימין של הגב התחתון.
היא לא סבלה מדימום וגינלי, דם בשתן או צירים. עם הגעתה היתה במצב של לחץ דם נמוך ודופק עוברי איטי מאוד. בוצע ניתוח קיסרי חירום, אשר במהלכו נולד תינוק במצב ירוד עם חמצת.
נמצאה המטומה מתפשטת ברטרופריטונאום של האם, שהתבררה כמשנית לקרע של מפרצת בעורק הכליה הימנית. בשל גילוי חדש של אטרופיה בכליה השמאלית, בוצע תיקון אנדווסקולרי של העורק הכלייתי הימני. האם שוחררה ביום ה-12, והתינוק שוחרר לאחר שישה חודשים, כאשר עמד באבני הדרך ההתפתחותיות.
לסיכום, קרע של מפרצת בעורק הכליה במהלך השליש השלישי להריון מהווה מצב מסכן חיים לאם ולעובר. המצב מסובך עוד יותר כאשר הכליה השנייה אטרופית, מה שמגביל את אפשרויות ההתערבות הכירורגית. זמינות של צוות רב-תחומי במרכז רפואי שלישוני עשויה לצמצם את פרק הזמן בין הקרע להתערבות הכירורגית, ובכך להפחית את התחלואה והתמותה של האם והתינוק.
מקור:
תגובות אחרונות